בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' יצחק תמיר ליפסקי ואח'

נתבעים 1 . יצחק תמיר ליפסקי 2 . מזל תמיר ליפסקי ע"י עו"ד אביים בר קאי

פסק דין

התובע הגיש תביעה על סך 20,147 ₪ נגד הנתבעים, בגין חוב עבור הלוואה שהועמדה לפירעון מידי (19,339 ₪) ויתרת חובה בחשבון העו"ש (808 ₪).

טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים הנה כי עמדו כל העת בתשלומי ההלוואה והפקידו לחשבון העו"ש, שנפתח אך ורק לצורך כך, את הסכומים הנדרשים לצורך פירעון ההלוואה. כמו כן, לפי טענתם, חשבון העו"ש התנהל כל העת, בהתאם לנוהג מוסכם, על יתרה שלילית של אלפי ₪ בודדים וכי הבנק, באופן תמוה, בחר להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, דווקא כאשר יתרת החובה הייתה נמוכה מתמיד ועמדה על 808 ₪ בלבד. לנתבעים טענות קשות כנגד התנהלות הבנק, אשר אמנם הסכים לפני הגשת התביעה, לפרוס מחדש את יתרת החוב לעשרים תשלומים, אולם דרש הוצאות ושכר טרחה של כ-8,000 ₪, בגין חוב של כ-20,000 ₪ בלבד וזאת כתנאי לאי הגשת תביעה לבית המשפט.

הבנק מנגד טוען, בין היתר, כי מעולם לא הוסכם על ניהול החשבון ביתרת חובה. לחשבון לא היה מסגרת אשראי ועל כן הנתבעים הינו מנועים מלהכניס את החשבון ליתרת חובה כלשהי. החשבון נכנס ליתרת חובה מספר פעמים וחרף זאת לא העמיד הבנק את ההלוואה לפירעון מידי. יתרות החובה בחשבון נבעו מכך שהנתבעים לא הפקידו לחשבון, סכומים מספיקים לכיסוי תשלומי ההלוואה, אשר שולמו מדי חודש באמצעות הוראת קבע מחשבון העו"ש. לבסוף, החליט הבנק לממש את זכותו להעמדת ההלוואה לפירעון מידי.

בישיבה המקדמית של יום 10.2.10, הצדדים הסכימו לנסות ולהגיע להסכמות ואם לא יצליחו בכך, הסכימו כי בית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים, ויהיה רשאי לקבוע את הסכום שישולם בגין התביעה, את הפריסה וכן את הריבית. הוסכם שבית המשפט יכריע גם בשאלת ההוצאות ושכר טרחה.

מאחר והצדדים לא הגיעו להסדר ומאחר וחרף טענת התובע בסיכומיו, שלפיה הנתבעים לא ניהלו מו"מ בניגוד להסכמה שהושגה, הסכים הבנק למתן פסק דין בפשרה לפי ההסדר הדיוני שהושג, יש מקום לתת כעת פסק דין כאמור.

לאחר שעיינתי, אפוא, בחומר שלפני והתרשמתי מטענות הצדדים, לרבות עיון בתגובת הנתבעים לסיכומי התשובה של התובע, החלטתי לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע, הן את יתרת החוב בגין ההלוואה והן את יתרת החוב בגין חשבון העו"ש, בסך של 20,147 ₪, בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. מסכום זה יש לקזז 6,000 ₪ (ולא 7,500 ₪), ששילמו הנתבעים על חשבון ההלוואה לאחר הגשת התביעה, אשר ישוערכו אף הם לפי מדד המחירים לצרכן בלבד (במאמר מוסגר יצוין כי הסכום של 1,500 ₪, ששולם ביום 1.12.08, הפחית את יתרת החובה שהייתה קיימת בעו"ש לפני הגשת התביעה ועל כן, במובן זה, הסכום הנ"ל נלקח בחשבון ובין היתר בשל כך, אין להפחיתו מפסק הדין).

הנתבעים רשאים לשלם את יתרת החוב שתתקבל מהפחתת הסכום ששולם כאמור, בתשלום אחד, תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיהם, או לחילופין, לשלם את הסכום הנ"ל בחמישה עשר תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הריבית שתחול בתקופת הפריסה, תעמוד על פריים + 3.1%.

בכל הנוגע להוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, החלטתי כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: